כפי שפורסם בגיליון מ"ג3 של כתב העת חברה ורווחה
לשמרה: קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל.
מלי נבו, יורם רייך, ליה לוין ודניאל מישורי (עורכים) (2023).
תל אביב: הוצאת רסלינג. 555 עמודים.
הנושא האקולוגי התבסס זה מכבר כאחד הנושאים החשובים בדיון החברתי. ישנם קשרים רבים בין השפעתה של הפעילות האנושית על האקלים בעולם לבין מצבם החברתי של יחידים וקבוצות. למשל, העוני בעולם השלישי מתקשר ישירות לדלדול המשאבים ולשימוש הציני שעושות בהם חברות היי-טק. הדוגמה המוכרת ביותר היא הכרייה המוגזמת וחסרת המעצורים של יסוד הקובלט, המשמש בסיס למצברים עבור טלפונים ניידים, על ידי ילדים בברזיל שעובדים בתנאי פרך ובמשכורות רעב. כרייה חסרת מעצורים זו, אשר תורמת לרווחי העתק של חברות ההיי-טק, מדללת את משאבי הטבע וכן מעמיקה את הפערים הכלכליים בין העולם המפותח לעולם המתפתח, ומחמירה את תמונת העוני בעולם. כידוע לעובדים סוציאליים, עוני הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים לרעה על תפקודם הרגשי והקוגניטיבי של יחידים, זוגות, משפחות וחברות.
אסופת המאמרים לשמרה מהווה ציון דרך משמעותי ביותר בספרות המחקר הקהילתי בישראל. הספר מוקדש לחקר מעמיק, רב-תחומי ומגוון של קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל, והוא ספר חובה לכל מי שהנושא הקהילתי והחברתי קרוב לליבו. ארבעת עורכי הספר מגיעים מתחומים מגוונים, כגון הנדסה מכנית, עבודה סוציאלית, לימודי סביבה ואקולוגיה, והמפגש הבין-תחומי ביניהם הניב ספר עשיר ומעשיר ביותר. הספר נכתב ונערך על בסיס נקודת המבט המשלבת בין מושגי הקהילה והקיימות, כדי להמחיש את ההכרח הקיומי של חיים בהרמוניה עם הטבע אשר יאפשרו את המשך השגשוג של הקיום האנושי.
הספר עב-הכרס מחולק לארבעה שערים. השער הראשון, "היבטים תיאורטיים, פילוסופיים ורעיוניים", פורס בששת פרקיו את התשתית הרעיונית שעליה מתבססים פרקי הספר. בין הפרקים ניתן למצוא דיון בקיימות חברתית, בפרקטיקה הפוליטית של חיי קהילה ועוד. אין בהיקף סקירה זו כדי לעשות צדק לכל אחד מהפרקים החשובים. אציין במיוחד בשער זה את פרקה של מלי נבו, שבו היא מתמודדת בהצלחה עם המושגים המרכזיים שמבקשים לענות על השאלות הרבות שמעלה הספר לגבי קהילה ואקולוגיה. תוך שהיא נשענת על תאוריות מדיסיפלינות שונות, נבו מציגה את גישת האקו-הוקרה, "המבוססת על בחירה פעילה ומתמשכת של יחידים, קבוצות או קהילות להתמקד בהוקרה אקולוגית, לחקור את משמעויותיה, להכיר ולטפח אותה" (עמ' 47).
השער השני, "קהילות אקולוגיות, חיים אלטרנטיביים", מציג חמישה תיאורי מקרה של קהילות מקיימות בישראל: אדמאמא, קדיתה, הקהילה העירונית עץבעיר, שומרי הגן וקהילה אקולוגית המוצגת בשם בדוי. כל אחד מהנרטיבים של הקהילות הללו מציע מבט בוחן ואף ביקורתי עליה, ודולה מניסיונם של אנשיה תובנות חשובות להמשך. כל אחד מפרקי השער הזה הוא ייחודי, אך תשומת ליבי נתפסה במיוחד לפרק המוקדש לאדמאמא: ניסוי משפחתי, קהילתי ואקולוגי המתחקה אחר התפתחות הפרויקט האקולוגי של משפחת רותם, כיום תושבי פרדס חנה-כרכור. בפרק זה, שנכתב על ידי בני הזוג יחד עם דניאל מישורי ומלי נבו, מתואר מסעם החל משנת 1999 ועד היום כביטוי לתפיסת העולם ההוליסטית שלהם, שהביאה ליישום תורת הפרמקלצ'ר. פרויקט זה היווה מודל שרבים לומדים אותו עדיין וחיים לאור תובנותיו.
השער השלישי, "קידום קיימות במערכות ומבנים קיימים", מציג בשבעת פרקיו התבוננות חשובה ביותר באופנים שבהם עקרונות של קיימות מתקיימים בתוך מערכות "רגילות" כמו מערכת החינוך, צוותי חירום יישוביים ועוד. שער זה חשוב במיוחד כיוון שהוא מאפשר לקוראים להסיק מסקנות מעשיות על אופני היישום של עקרונות חשובים בתוך מערכות קיימות, ללא הצורך לפרוץ את הגדר ולהקים קהילות חדשות. הפרק "זרעים של תקווה: מיזם אגן הקדרון, ואדי אל-נאר, מזרח ירושלים – חקר תהליך קהילתי, סביבתי וחברתי (2012–2017)", מאת מיכל יובל, עידית אלחסיד ואורית גולן סלע, הוא "סיפור של אופטימיות ומסוגלות עצמית של אנשים השואפים לשפר את איכות חייהם בעודם נתונים בסבך פוליטי, כלכלי, סביבתי וחברתי" (עמ' 360). שלוש הכותבות הן יזמיות ונשות חינוך, ותשוקתן לגיבוש התהליך שבו עסקו במשך חמש שנים מעוררת השראה רבה.
השער הרביעי, "סיפורי מאבק", משלים את השער השני בהצגת הסיפור של קהילות ומאבקים מקומיים סביב נושאים אקולוגיים ספציפיים, כמו הגנה על עמק הצבאים בירושלים, הגינה האקולוגית באוניברסיטת תל אביב, המאבק נגד הקמת מכרה פוספט בערד, המאבק מול מפעלי ים המלח והמאבק להצלת עצי הפיקוס ביפו. הפרק "קיימות במקום הכי נמוך בעולם: יחסי תעשייה-מקום-סביבה בים המלח", מאת בלהה גבעון, אורנה לבינסון ואבינועם מאיר, הוא דוגמה מאלפת ליחסי הון-שלטון בישראל, ולאופן שבו משאבי טבע ממשיכים להיות מנוצלים לרעה לטובת קידום אינטרסים כלכליים ופוליטיים צרים, תוך עצימת עין מכוונת מול העוול האקולוגי והחברתי שנגרם.
בכתיבת הספר לקחו חלק שלושים מחברים, שבעזרת ארבעת העורכים יצרו פסיפס נפלא של מפת הקהילות המקיימות בישראל, המאבקים השונים שבהם הן עוסקות והעקרונות שעליהם הן מבוססות. הספר מומלץ ביותר לכל מסגרת קהילתית ולכל אדם שהנושא הקהילתי-חברתי קרוב לליבו, ומן הראוי שהוא יימצא ברשימות הקריאה של כל הקורסים העוסקים בנושא.
רוני אלפנדרי
