First published in The Marker, 2016
מבוא
מי הוא מטפל? מה הוא טיפול נפשי? האם ניתן לקבוע קריטריונים ועקרונות ברורים וקבועים להגדרות אלו? מה הן המילים המדויקות לתיאור העיסוק? פסיכותרפיסט מטפל, מטפל נפשי, מטפל רגשי, פסיכולוג, עובד סוציאלי, פסיכיאטר , מאמן, ועוד. הרשימה ארוכה ומתארכת כמעט מדי יום. העניין הרב שיש בתרבות האנושית בשאלת הנפש והעדר היכולת לקבלת תשובות ודאיות, מהותיות ומוחלטות לגבי שאלות אלו, מבטיחה כי כל דיון בנושא הוא סבוך ונוגע בנקודות שנויות במחלוקת. במסה זו אנסה להציע הגדרות בסיסיות ומסקנות מעשיות שיכולות לקדם את התרת הסבך. הצורך בהבהרת ההגדרות, גם אם הן זמניות, בא כדי להתמודד עם אי- הבהירות כיום לגבי שאלת מעמד הטיפול הנפשי. בהעדר חוק או רגולציה מאחידה, נוצר בישראל מצב בו כל אדם למעשה יכול לכנות עצמו כפסיכותרפיסט גם אם עבר הכשרה מינימלית או אפילו אם לא עבר הכשרה כלשהי. מעבר להולכת השולל של הציבור על הסכנות הטמונות בכך, ישנה גם סכנה פגיעה וזילות של מעמדם של אנשי המקצוע הטיפול המורשים – כלומר הפועלים על פי רישיון וחוק (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטריים, מטפלים באמצעות האמנויות וקרימינולוגיים קליניים), וגם סכנה של פגיעה במהות העיסוק עצמו. מצב זה לא היה נסבל, למשל, אילו היה מתרחש בתחום הרפואה, המשפטים, ראיית החשבון וכדומה בו אדם היה יכול להתהדר בתואר מקצועי אותו לא רכש על פי אמות מידה מוכרות ומוסכמות. יחד עם זאת, כיוון שבעשורים האחרונים נוספו לקהל המטפלים המורשים גם אנשי מקצוע רבים אחרים שאינם מוכרים פורמלית אך מציעים שירותים לקהל, מתחדד הצורך לבחון מחדש את ההגדרות בכדי להתמודד עם האתגרים החדשים שמציבים אנשי מקצוע אלו. כדי לסבר את האוזן, יש לזכור כי בתחילת שנותיה ש הפסיכואנליזה בארצות הברית, רק רופאים היו מורשים לעסוק בה. אולם לאחר מאבקים רבים, הורחבו גבולות ההגדרה כך שגם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מורשים לעסוק בפסיכואנליזה. העיסוק בשאלה – מי הוא מטפל, אם כך, היא שאלה המתקיימת מיום הולדתו של העיסוק וכנראה תמשיך להתקיים מעצם הקושי של הגדרות קונקרטיות ומוחלטות.
הגדרת הטיפול בנפש מושתתת על הנחת יסוד שישנה הוויה כזו בה ניתן לטפל. כלומר, הנפש היא הוויה אשר עשויה להזדקק לתיקון באמצעים טיפוליים פסיכולוגיים. הנחה זו אינה מובנת מאליה. ניתן לטעון כי הנפש היא הבנייה חברתית אשר השימוש באמצעים פסיכולוגיים להבנתה מרדד את מיקומה בתרבות. ואף יתרה על כך. ישנה טענה הגורסת כי המבט הפסיכולוגי מייצר מבנים פוליטיים משעבדים ודכאניים. לפיכך, טיפול נפשי מעצם מהותו עשוי להיתפס כשנוי במחלקות כיוון שהוא מפקיע את הנפש ומייחס למקצועות הטיפול בלעדיות בהתייחסות אליה.
הקושי לענות על השאלות שהוצגו לגבי מהות הטיפול הנפשי בהן אדון בהרחבה בהמשך, נובע מקושי עמוק ומוקדם: מה היא הנפש? מסה זו אינה מהווה ניסיון לענות על שאלה זו באופן ממצה. שאלה זו מעסיקה פילוסופים, אנשי דת, מדענים, אמנים ואנשי רוח אחרים מאז היווצרותן של התרבויות האנושיות השונות וגם ביניהן רב יותר השונה מאשר הדומה.
אציע לצורך העניין הגדרה זמנית: הנפש היא הוויה חמקמקה אותן ניתן לנסות ולהגדיר מפרספקטיבות שונות דרך מדעי הטבע, מדעי הרוח, מדעי המדינה, הדת והאמנויות וזאת מבלי לקבל תשובה ברורה עליה תיווצר הסכמה אוניברסלית. התסבוכת מתחילה כמובן בעצם המילה בעזרתה נתאר את ההוויה. נפש mind, נשמה soul, עצמי self , נפש psyche ועוד ועוד. לדוגמא, ניתן להגדיר את הנפש (mind) כמקבץ של תהליכים קוגניטיביים הכוללים חשיבה, רצון, מודעות, זיכרון ורגש ולכן לטעון כי תחום הטיפול עוסק בחקר הנפש וההתנהגות. כפי שנוסח למשל על ידי ליבוביץ (1982) מדובר "בבעיה פסיכו-פיזית" כיוון שבכל הנוגע לחייו הפנימיים של האדם, לא ניתן להגיע להגדרות מדידות וברות השוואה כפי שניתן להגיע לגבי ממדיו הפיזיולוגיים. השאלה באם ישנה הפרדה בין גוף לנפש והאם ניתן לדבר על האחד מבלי לדבר על השני ממשיכה להעסיק את הפילוסופים. קיימות תיאוריות רבות של הנפש שהחלו עם תחילתה של התרבות האנושית המתועדת. לטענתי ולצורך מסה זו, אציע כי ניתן להימנע מהניסיון להגיע להסכמה אוניברסלית המקובעת גאוגרפית והיסטורית, אלא להסכים כי עצם העיסוק החי והפתוח בשאלה הוא חיוני לקידום הבנותינו כיחידים וכתרבויות. הימנעות זו אינה באה לטעון כי לא ניתן להגיע להגדרה אחת אלא לאפשר את הדיון הרחב ביותר בכדי להגיע לפתרון מעשי של הסוגיה.
מעמד הטיפול הנפשי בישראל 2016
מורכבות שאלות אלו עשויות להסביר מדוע כה קשה לייצר הסכמות חברתיות, מקצועיות, אתיות ומשפטיות לגבי השאלה – מי הוא מטפל. בישראל היום אין הגדרה משפטית ברורה ואחידה של העיסוק של טיפול נפשי. העדר הגדרה זו מייצר מצב עמום כאמור בו כל אדם יכול לכנות עצמו מטפל נפשי ולהציע את שירותיו לציבור מבלי שיוגבל על ידי קריטריונים מקצועיים או אתיים. אנשים במצוקה המחפשים עזרה, זקוקים למענה מיטיב מאדם המוכשר ומוסמך לכך. האם הכשרה זו חייבת להיות פורמלית ומותנת בשנות לימוד במסגרת אקדמית או פרטית כזו או אחרת?
ניתן לחשוב על מספר תשובות אפשריות. מצד אחד, טיפול נפשי נשען על תיאוריות רבות שאותן ראוי ללמוד במסגרת אקדמית ושאותן יש לתרגל במסגרת סטאז' במסגרות קליניות מגוונות המעניקות הדרכה למטפל המתלמד. מצד שני, היכולת להעניק טיפול מיטיב תלויה גם על אישיותו של המטפל ועל התהליך הנפשי אותו הוא עבר בעצמו, תהליך אותו ניתן לעבור גם מחוץ למסגרות הכשרה אקדמיות. האם הכשרת מטפלים צריכה להיות תחת חסותו הבלעדית של המל"ג, קרי תחת חסות אקדמית, או שמא יש להכשרה זו היבטים חשובים שאינם אקדמיים ולכן יש לפתחם מחוץ לנסגרת אקדמית?
התשובה היא מן הסתם במרחב שבין שתי תשובות אלו ובנויה מתמהיל של לימודים תיאורטיים מסודרים אך גם התנסויות קליניות ואישיות המכשירות את המטפל לעסוק במקצוע. גם על השאלה מה הם בדיוק תכני לימודים אלו ומהי מהות ההתנסות האישית יכולות להיות תשובות רבות. האם למשל, מספיק שלוש שנות הכשרה מעשית המלוות בלימודים תיאורטיים או שמא יש צורך בתהליך ממושך יותר של שבע שנים המשלבות לימודים תיאורטיים בהכשרות מעשיות מגוונות המלוות בהדרכה פרטנית? כפי שנראה בהמשך, כמספר התשובות האפשריות, כך גם מספר האיגודים הלוונטריים המכשירים מטפלים שונים. למרות שניתן גם לומר משך ההכשרה לא יכול למנוע טיפולים לא מוצלחים או אפילו פגיעות אתיות מקרים קיצוניים, יש חשיבות להסדרת משך ההכשרה כדי לאפשר למטפלים לרכוש מיומנויות אותן ניתן לצפות מאיש מקצוע טוב-דיו. נראה ברור כי הכשרה קצרה מדי, או רדודה מדי, לא תאפשר לאיש המקצוע את רוחב היריעה ועומק הנשימה הנדרשים בכדי לעסוק במורכבות הנפש.
ישנם מספר בעלי מקצוע אשר סמכותם להעניק טיפול נפשי מוגדרת בחוק. למשל, בעקבות חוק הפסיכולוגים 1977 קיימת הגדרה ברורה ומפורטת המתירה לאדם לעסוק בפסיכולוגיה ולקרוא לעצמו פסיכולוג כל עוד עמד בכל התנאים המפורטים. כך גם לגבי העיסוק בעבודה סוציאלית המוגדרת בחוק משנת 1996 ומגדירה את תחומי הטיפול בהם רשאי עובד סוציאלי לעסוק. קיים גם חוק המסדיר את תחום פעולתם של הקרימינולוגים הקליניים משנת 2010. כך גם לגבי רופאים פסיכיאטריים הפועלים במסגרת הרישוי הרפואי..
אולם מעבר למקצועות אלו, קיים מזה שנים רבות מספר רב של אנשי מקצוע הרואים בעצמם ונתפסים כך גם על ידי חלק מהציבור כראויים לעסוק בטיפול נפשי מבלי שיהיו מוגדרים ומוסדרים על ידי כל חקיקה. ניתן בשלב זה לטעון כי אולי אין כלל צורך בחקיקה כל עוד כוחות השוק החופשי מאפשרים את פעולתם של מקצועות הטיפול השונים. טענה זו תתבסס על ההנחה החולקת על זכותה של המדינה, או כל מוסד ציבורי, להגדיר את נושא הטיפול הנפשי, כל עוד העוסקים בו אינם עוברים על כל חוק פלילי מעצם עיסוקם. כל אדם רשאי לקרוא לעצמו כיום מטפל נפשי או פסיכותרפיסט כל עוד עיסוקו אינו גובל בעבירות פליליות. אולם, כפי שמדגים המקרה של המטפלים באמצעות האמנויות, העדר חקיקה לא מאפשר לאנשי מקצוע שאינם נמנים על המטפלים שעבודתם הוסדרה בחוק, להיות מוכרים על ידי מוסדות ציבוריים.
תחום הטיפול באמצעות האמנויות מתפתח בישראל משנות השבעים. בשנת 1971 הוקם ארגון י.ה.ת. המגדיר את היקף ההכשרה הנדרשת כדי לזכות בתואר של מטפל באמצעות האמנויות. משרד הבריאות אימץ את הגדרות ארגון י.ה.ת. ונתן תוקף להכרה זו בשנת 1992. כך הוכרו כל המוסדות שעמדו בתנאי האיגוד כמכשירות מטפלים באמצעות האמנויות. בעקבות עתירה לבג"ץ שערערה על סמכותו של משרד הבריאות לקבוע מיהו מטפל בשנת, קבע בית המשפט באפריל 2004 בג"ץ שעל משרד הבריאות לקבוע בחוק מיהו מטפל. אולם דבר זה טרם התרחש. מאוחר יותר ביטל בג"ץ את סמכות משרד הבריאות להעניק תעודות להכרה במעמד ל 14 - מקצועות פרה- רפואיים, וביניהם מטפל באמצעות האמנויות. המצב בהווה הוא שכיום אין לגוף ממשלתי סמכות לקבוע מי הוא מטפל. דבר זה עומד בסתירה מסויימת לחובתה של המדינה להעניק טיפול נפשי לכלל אזרחיה כמוגדר על פי חוק הבריאות הממלכתי בשנת 1995 ויישומו לאחרונה של הצו ביטוח בריאות ממלכתי 2012 המתייחס לשירותי בריאות הנפש והעברת האחריות לקופות החולים תוך שמירת מעמדה של המדינה כרגולטור של הענקת השירותים.
המצב בישראל בו רק חלק מאנשי המקצוע הטיפוליים מוגדרים על פי חוק מותיר אנשי מקצוע רבים מחוץ להגדרה ומאפשר מצב בו ניתן לעשות שימוש לרעה במונח. כך למשל, מוסדות אקדמיים ופרטיים יכולים להציע תכניות הכשרה למטפלים שלא נמצאות תחת כל פיקוח או הסדרה ובוגריהם מקבלים לגיטימציה לעסוק בטיפול נפשי באופן שאינו מבוקר על ידי גוף מרכזי. קשה לדמיין מצב בו מקצוע הרפואה, למשל, היה נמצא באיזור אי-וודאות שכזה בו בוגרי תכניות שונות היו מקבלים את התואר "רופא" גם אם משך תהליך ההכשרה היה מחצית הזמן מהמקובל בהווה.
מצד שני, ניתן לטעון כי הכשרת מטפלים נמצאת תחת הגמוניה של מספר בעלי מקצוע, השומרים על בלעדיותם לגבי עיסוק זה ואינם מאפשרים כל חשיבה מחודשת על מהות העיסוק בחברה המשתנה. הגמוניה זו נשמרת, ניתן לטעון, מטעמים כלכליים ומתוך רצון לשלוט בתחום ולא לאפשר בו תחרות חופשית אמתית. העדר החקיקה המסדירה את מעמדם של אנשי מקצוע נוספים, משמרת הגמוניה זו ואינה מאפשרת לגיטימציה ציבורית למקצועות טיפוליים נוספים. מצב זה מייצר תסיסה בקרב אותם אנשי מקצוע המנסים להעניק לעצמם לגיטימציה על ידי הקמת אגודים חלופיים הנמצאים בתחרות עם האיגודים המוכרים. קיימת תחרות ואף עוינות בין מחנות אלו, הפוגעת לטענתי בתדמיתו של העיסוק בטיפול נפשי והמגבילה את יכולתו להתפתח.
נעשו מספר ניסיונות בעבר לקדם חקיקה שתסדיר את נושא העיסוק בפסיכותרפיה בישראל. ניסיונות אלו נתקעו בשלבים שונים מחוץ ובתוך בית המחוקקים. כיום אין מהלך פעיל של חקיקה אך ישנם מספר ניסיונות לעניין חברי כנסת בהבאת הנושא לסדר היום (בין השאר על ידי כותב שורות אלו).
הכישלונות הקודמים בקידום הנושא נטועים במספר גורמים: מורכבות ההגדרה כפי שכבר פירטתי וקושי עצום להגיע להסכמה אופרטיבית בין הגופים הרבים העוסקים בתחום. קושי אחרון זה נובע בין השאר גם מתחרות גלויה וסמויה בין אנשי המקצוע השונים וגם מרצון לשמור על זהות מקצועית אחידה בכדי להימנע ממה שנתפס של זילות המקצוע על ידי אפשור חדירתם של בעלי מקצוע שאינם מוכרים היום כמטפלים בעלי לגיטימציה ציבורית.
המצב בעולם
נכון לזמן זה, העיסוק בפסיכותרפיה וההכרה בעיסוק זה כמקצוע מוגדר על פי חוק בשמונה מדינות בקהילה האירופאית: אוסטריה, פינלנד, גרמניה, הולנד, ליכטנשטיין, איטליה, שבדיה ושוויץ. בבריטניה מוסדר על פי חוק רק מעמדה של פסיכותרפיה לילדים. בכל אותן מדינות, ישנה גם הסדרה בחוק של מקצועות טיפוליים נוספים כעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה.
בארצות הברית של אמריקה, ההסדרה לגבי העיסוק במקצועות הטיפוליים היא על פי מקצועות האם, קרי: עבודה סוציאלית, פסיכולוגים, אחיות פסיכיאטריות וכדומה. במדינות אלו, כמו גם במדינות אירופה, ישנו מעמד של "יועץ" counselor אשר דורש רישוי על ידי גופים שמוסמכים על ידי המדינות השונות. פסיכותרפיה בארצות הברית אינה מוכרת כעיסוק נפרד.
היקף מסה זו אינה מאפשר בחינה מפורטת ומדוקדקת של כל אחת מהמדינות האלו, אולם ניתן להבחין בשלושה עקרונות מארגנים.
1. הכשרה אקדמאית – בכל המדינות הללו נדרשת הכשרה אקדמאית של לפחות תואר שני באחד ממקצועות הטיפול. לעתים התואר השני הוא תנאי אקדמי מינימלי ולעתים הוא כל הנדרש. בכמה מקרים, לימודי המשך לאחר התואר השני נדרשים.
2. מספר שעות לימוד - בין ארבע לשש שנות לימוד אקדמאיות בהיקף של לפחות שלושת אלפים שעות של לימודים תיאורטיים (איטליה יוצאת דופן ומקפידה רק על אלף ושש מאות שעות).
3. ניסיון קליני - בגלל השוני הרב בתנאים הנדרשים בסעיף זה במדינות השונות, קשה להעמיד נתון ברור אחד. אולם גם בהתחשב בהבדלים הרבים, ישנה חפיפה לגבי הצורך בכאלפיים שעות ניסיון מעשי, הווה אומר, שעות טיפול וניסיון טיפולי המלוות בהדרכה.
איגודים בישראל
בהעדר חקיקה ובהתקיים הצורך המעשי ברגולציה ובהכרה ציבורית בעיסוק, ישנה בארץ פעילות נרחבה של איגודים וולנטריים הממלאים את החלל. מתקיימות בישראל מספר עמותות ללא מטרת רווח אשר מטרתן לקדם את מעמד הפסיכותרפיה, הן על ידי קביעת תנאי קבלה לאיגוד והן על ידי קיום כנסים ופעילויות מקצועיות שונות לקידום התחום והכרתו על ידי מוסדות ציבוריים שונים. בין העמותות השונות אין הסכמה כללית לגבי הגדרת העיסוק ותנאי הקבלה של כל אחת מהן שונים לכאורה.
לדוגמא, האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מכיר בתכניות הכשרה כל עוד הן תלת-שנתיות ומקבלות לשורותיהן רק בוגרי תואר שני קליני במקצועות טיפוליים מוגדרים (פסיכולוגים בהתמחויות שונות, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכיאטרים ומטפלים באמצעות האמנויות) ולאחר צבירת ניסיון קליני ותיאורטי רב לאחר תואר שני. תקנון האיגוד עודכן לאחרונה ומאפשר גם למטפלים בעלי רקע שונה להגיש מועמדות במידה ויעמדו בתנאי סף רבים של השלמות תיאורטיות וניסיון קליני ממושך. איגוד זה מכיר בעשרים תכניות פסיכותרפיה שונות (תנאי הקבלה המפורטים והרשימה המלאה מפורטים בנספח).
כך גם האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית המעמידה תנאים דומים לאלו של האיגוד עם דרישה לתואר שני בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול באמצעות האמנויות, קרימינולוגיה קלינית ופסיכיאטריה. ההבדל העיקרי בין תנאי הקבלה של האגודה למול אלו של האיגוד היא יתר גמישות לגבי ההשלמות הנדרשות (אם בכלל) לבעלי תואר שני שאינם בין המקצועות שפורטו לעיל. אגודה זו מכירה בתשע עשרה תכניות שרבות מהן גם מוכרות על ידי האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה.
האגודה הישראלית לפסיכותרפיה ממוקדת מעמידה תנאים מעט שונים תוך התמקדות באנשי מקצוע ובתכניות בגישה הממוקדת. גם כאן ישנה העדפה לאותם בעלי תואר שני טיפולי כמו האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה והאגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית אולם מאפשרת גם לבעלי תואר שני במקצועות נוספים כמו קרימינולוגים קליניים ויועצים חינוכיים להגיש מועמדות תוך כדי עמידה בתנאים תיאורטיים וקליניים ברורים הדורשים מהם השלמות נוספות מעבר לתכנית התלת-שנתית. האגודה מכירה בשבע תכניות של פסיכותרפיה ממוקדת.
האגודה הישראלית לטיפול קוגנטיבי התנהגותי (איט"ה) מציבה מודל חברות שונה ומכירה בשלוש קטיגוריות של חברות: חבר מומחה, חבר וחבר מתעניין. תנאי הקבלה לקטיגוריה של חבר מומחה דומים מאד לתנאי הקבלה המוצבים על ידי שלושת האיגודים שכבר הוזכרו. שתי הקטיגוריות האחרות מאפשרות לאנשי מקצוע בעלי הכשרה אקדמית וניסיון קליני בסיסיים יותר להצטרף גם הם. האגודה מכירה בשמונה עשרה תכניות שונות בהיקפן ובקהל היעד שלהן בהתאם לקריטריונים המפורטים.
האיגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה מכירה גם היא בבעלי תואר שני כמו האיגודים האחרים אולם מאפשרת גם לאנשי מקצוע רבים אחרים להיות מוכרים מתוך אידיאולוגיה הבאה לאפשר לאנשים רבים ככל האפשר לעבור הכשרה טיפולית. האיגוד מכיר בחמש תכניות.
הארגון הישראלי לפסיכותרפיה גופנית מכירה בבוגרי תואר ראשון במדעי החברה או ההתנהגות ובוגר של אחת מתכניות הפסיכותרפיה המוכרות בארץ ובעולם.
תנאי הקבלה באיגודים אלו שונים אלו מאלו ומבטאים את תפיסת העולם המקצועית. חלק מהשונות נובע מטעמים תכניים, כמו למשל התפיסות הטיפוליות השונות. למרות השונות והתחרות בין האיגודים הללו, ניתן גם לזהות גם כמה עקרונות משותפים אשר ניתן להסכים עליהם מבלי שהדבר יפגע בייחודיות של כל אחד מהארגונים.
1. תואר שני קליני באחד מהמקצועות הטיפוליים המוכרים (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית קלינית, קרימינולוגיה קלינית טיפול באמצעות אמנויות ופסיכיאטריה). מקצועות טיפוליים שאינם נמנים על מקצועות אלו, נדרשים להשלמות שונות.
2. דרישה לסיום תכנית תלת-שנתית בפסיכותרפיה המוכרת על ידי האיגוד והכוללת מספר נתון ומוגדר של קורסים תיאורטיים (פסיכופתולוגיה, אתיקה וכדומה).
3. דרישה לניסיון מקצועי קליני נרחב במוסדות שונים של בריאות הנפש כולל הדרכה פרטנית.
4. המלצה לטיפול אישי.
לאור כל זאת, ניתן לשאול האם קיומם של איגודים מתחרים אשר למעשה חולקים ביניהם את תנאי הקבלה משרת או מחבל במטרה המשותפת, שהיא הנכחת העיסוק בפסיכותרפיה בישראל והכרתו על ידי מוסדות ציבוריים כמו משרד הבריאות, קופות החולים ועוד ועוד. לטענתי, קיומם של איגודים אלו המתקוטטים ביניהם על הבכורה, הוא תוצר של העדר החקיקה. החלל שמשאיר העדר החקיקה מתמלא באיגודים וולונטריים העסוקים בקידום עצמי במקום קידומו של העיסוק בפסיכותרפיה שהוא המטרה המשותפת.
מסקנות מעשיות
העדר הגדרה בחוק או הסכמה מקצועית לגבי העיסוק בפסיכותרפיה ממשיכה להוות אבן נגף בדרכו של עיסוק זה לקבלת לגיטימציה מקצועית. הקושי להגיע להסכמות כאלו מייצר מרחב בו ישנו לעתים שימוש שגוי ואף מטעה במונח מצד אחד וחסימת העיסוק הלגיטימי מאנשי מקצוע נוספים מצד שני. הציבור הרחב שאינו מודע לניואנסים שנידונו כאן, יתקשה לדעת לאיזו הגדרה של פסיכותרפיה עליו להאמין. הסכנה המקצועית והאתית ברורה מאליה.
לטענתי, ניתן ליצור פורום מקצועי ציבורי רחב בעל סמכות רגולטורית לדון בקריטריונים הפורמליים דרכם ניתן לכונן עיסוק זה. לשם כך, יש לכונן גוף ציבורי בו ישתתפו נציגי האיגודים המקצועיים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, קרימינולוגיים מקצועיים ומטפלים באמצעות האמנויות), נציגי תכניות ההכשרה האקדמיות והפרטיות, נציגי אגפי בריאות הנפש בקופות החולים, נציגי משרד הבריאות, נציגי הציבור וגופים אחרים. גוף זה ייקח אחריות על תהליך גיבוש הקריטריונים שאף אם לא יהפכו לחוק, יוכלו לשמש כמצע לתנאי הכרה בעיסוק.
הרשימה הבאה מהווה הצעה לחמישה קריטריונים שסביבם ניתן לדון בכדי לגבש הסכמות בעזרתן אפשר יהיה לשרטט את גבולות העיסוק בפסיכותרפיה:
1. מקצוע המוצא – מעבר למקצועות המוכרים שכבר פורטו, יש לשקול מתן הרשאה למקצועות קליניים נוספים העוסקים גם ביחסים בין-אישיים כמו סיעוד פסיכיאטרי, ייעוץ חינוכי ועוד תוך כדי הקפדה על קיום השלמות תיאורטיות וקליניות נדרשות. הרחבה זו תואמת את המגמה הקיימת כיום באקדמיה להרחיב את תכניות ההסבה למיניהן המכירות באופי המשתנה של התעסוקה.
2. פירוט והבדלה בין שלוש דרגות התמחות שונות של העיסוק: לדוגמא, חונך טיפולי, יועץ counsellor ופסיכותרפיסט. ניתן לייצר דירוג של התמחות של טיפול נפשי על פי משך ועומק ההכשרה. דבר זה יצור מסלול התפתחות בתוך העיסוק עצמו. כך למשל ניתן יהיה להגיע להכרה כחונך נפשי לאחר הכשרה של שנתיים שבתומן ניתן יהיה להעסיק חונכים בתחומי שיקום שונים למשל. לאחר שלוש שנתיים נוספות של הכשרה, ניתן יהיה לקבל הכרה כיועץ הרשאי לעסוק בטיפול בין-אישי מלווה בהדרכה במסגרות קהילתיות שונות. לאחר שלוש שנות הכשרה נוספות, ניתן יהיה לקבל הכשרה של פסיכותרפיסט הנחשב כאיש מקצוע מומחה הרשאי לטפל בכל מסגרת ואשר אמון בין השאר גם על תהליך הכשרתם של אנשי המקצוע הזוטרים ממנו.
3. משך ועומק ההכשרה התיאורטי והקליני המינימלי בכל אחת מדרגות אלו. יוגדר היקף מינימלי של ידע תיאורטי אותו יצטרך כל אחד מאנשי מקצוע אלו לרכוש. חונך למשל יהיה חייב ללמוד קורסים בסיסיים כמו: פסיכופתולוגיה, מבוא לפסיכולוגיה, תיאוריות התפתחותיות, אתיקה טיפולית, מיומנויות טיפוליות בסיסיות ועוד. כל אחת משתי דרגות ההתמחות הבאות תצרכנ המקה והרחבה תיאורטית
4. היקף הניסיון הקליני הנדרש בכל אחת מדרגות אלו. ההכשרה המעשית תהיה מרכיב הכרחי בכל אחד מהמסלולים הללו כבר עם תחילת הלימודים ולכל אורכם. הכשרה זו תתבצע במקומות ציבוריים מפוקחים ותהיה מלווה בהדרכה פרטנית ומקצועית של אנשי מקצוע בכירים יותר. יידרש מגוון רחב של ניסיון קליני במסגרות שונות, עם דגש על מסגרות בריאות נפש ציבוריות ובמגזר הוולנטרי-קהילתי, בכדי לאפשר הכרות מעמיקה עם המנעד הרחב של המטופלים הפוטנציאלים.
5. כל אחד מאנשי המקצוע יצופה לעבור תהליך טיפול אישי משמעותי. דרישה זו המנוגדת באופן משמעותי לאופיו של טיפול נפשי, היא הכרחית בכדי לאפשר לאנשי המקצוע העמקה של מודעותם האישית ויכולתם לעמוד במתחים והאתגרים הנגזרים מהעבודה הטיפולית.
הפורום שיגובש יכול לדון בקריטריונים מוצעים אלו בכדי להגיע להסכמות או לבנות מערך הדרגתי של זהויות מקצועיות סביב הציר המרכזי של טיפול נפשי. כך למשל, ניתן לחשוב על עיסוק של יועץ counsellor שבכדי להגיע אליו ניתן לעבור הכשרה פחותה מזו של פסיכותרפיסט. בניית מודל סביב הזהות של המטפל הנפשי באה בכדי לייצר אכסניה עבור כל אנשי המקצוע העוסקים בטיפול נפשי בכדי להימנע מפסילה מוחלטת של איש מקצוע כזה או אחר. המטרה תהיה לבנות מערך מדורג, אך לא בהכרחי היררכי, שיכול להוות גם מסלול התפתחות מקצועית. כך למשל, אדם שעבר הכשרה חד-שנתית יחשב כחונך ואם יבחר להעמיק את הכשרתו יוכל להיכנס למסגרת לימודים שתעניק לו תואר מתקדם יותר. מוסדות ציבוריים יוכלו לקבל החלטות לגבי העסקתם של אנשי מקצוע בהתאם להכשרתם ובהתאם לצורך של המשתמשים בשירות. כך, יהפוך העיסוק בטיפול נפשי לעיסוק מגוון בעל דרגות הכשרה שונות הנותן מענה מגוון לצרכי האוכלוסייה בישראל.
ד"ר רוני אלפנדרי
עובד סוציאלי קליני, התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן
טלפון 052-5563965
נובמבר 2016
כל הזכויות שמורות. ניתן לצטט ממסמך זה באופן חלקי או מלא אך ורק בציון מפורש של המחבר. אין צורך לבקש רשות לפרסום כל עוד ניתן קרדיט.
נספח
תנאי קבלה ורשימת התכניות המוכרות
(כפי שמופיעים בתקנוני העמותות השונות)
1. האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה
תנאי קבלה:
5.. קבלת חברים
5.1 מייסדי העמותה הינם חברים בה מיום רשום העמותה בפנקס העמותות.
5.2 למייסדים לא תהיינה זכויות יתר מכל מין וסוג שהוא.
5.3 כל מי שהיה חבר האגודה העותומנית יהיה חבר העמותה עם הקמתה.
5.4 חבר בעמותה יכול להיות:
5.4.1 רופאים פסיכיאטרים.
5.4.2 פסיכולוגים קליניים.
5.4.3 פסיכולוגים מומחים טיפוליים לא קליניים )חינוכיים, רפואיים, שיקומיים, התפתחותיים(, העומדים בתנאי השלמה אקדמית קלינית, התנסות במוסדות המוכרים לברה"ן ובי"ס לפסיכותרפיה מוכר האיגוד, כמפורט בסעיפים 5.6,5.7 , 5.5 .
5.4.4 עובדים סוציאליים במסלול קליני/בריה"נ/טיפולי, בעלי תואר שני מוכר מל"ג, שעבדו לפחות 3 שנים בחצי משרה במסגרת מקצועם והתמחותם במוסדות המוכרים לבריאות הנפש ובהם קבלו 160 שעות הדרכה אישית על פסיכותרפיה, וסיימו בי"ס לפסיכותרפיה מוכר איגוד.
5.4.5 עובדים סוציאליים שאינם במסלול קליני/בריה"נ/טיפולי ) ילד ומשפחה, ילד ונוער, טראומה(, בעלי תואר שני מוכר מל"ג, לאחר שנתיים של עבודה בחצי משרה במסגרת מקצועם והתמחותם עם 90 שעות הדרכה, יתקבלו בתנאי השלמה אקדמית קלינית והתנסות שנתיים במוסדות המוכרים לברה"ן וב"יס לפסיכותרפיה מוכר ע"י האיגוד כמפורט בסעיפים 5.7 , 5.6 , 5.5 .
5.4.6 מטפלים באומנות בעלי תואר שני מוכר מל"ג במקצועם ,לאחר שנתיים עבודה בחצי משרה במסגרת מקצועם והתמחותם עם 90 שעות הדרכה, יתקבלו בתנאי שהתואר הראשון שלהם הוא בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית מוכר מל"ג, ובתנאי השלמה אקדמית קלינית, התנסות קלינית במשך שנתיים במוסדות המוכרים לברה"ן ובי"ס לפסיכותרפיה מוכר האיגוד כמפורט בסעיפים 5.5 , 5.6 , 5.7 .
5.4.7 קרימינולוגים קליניים בעלי תואר שני מוכר מל"ג במקצועם לאחר שנתיים עבודה בחצי משרה במסגרת מקצועם והתמחותם, בעלי 90 שעות הדרכה, יתקבלו בתנאי שהתואר הראשון שלהם הוא בפסיכולוגיה או בעבודה סוציאלית מוכר מל"ג, ובתנאי השלמה אקדמית קלינית, התנסות קלינית במשך שנתיים במוסדות המוכרים לברה"ן ובי"ס לפסיכותרפיה מוכר האיגוד כמפורט בסעיפים 5.7 , 5.6 , 5.5 .
5.5 הדרישה ללימודי השלמה אקדמית קלינית הינה ממוסד מוכר על ידי המל"ג וכוללות:
5.5.1 שני קורסים שנתיים בפסיכופתולוגיה ותיאוריות התפתחות, לפחות אחד מהם אקטיבית
בגישה דינמית.
5.5.2 שני קורסים שנתיים במושגי תיאוריות בפסיכותרפיה, לפחות אחד מהם בגישה דינמית
5.5.3 קורס שנתי בתורת הראיון.
5.5.4 התנסות מעשית בת לפחות יום אחד בשבוע, במקביל ללימודים במרפאות בריה"נ ובי"ח
פסיכיאטרים.
5.6 הדרישה להתנסות במוסדות מוכרים לבריאות נפש מוגדרת כהתנסות במוסדות המוכרים לבריאות הנפש- מוסדות מוכרים ו/או מפוקחים על ידי שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות )בקהילה או במוסדות אישפוזיים( ו/או מוכרים על ידי הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית ו/או איגוד הפסיכיאטריה וכוללת:
5.6.1 התנסות בת שנתיים במוסדות המוכרים לבריאות הנפש.
5.6.2 פסיכותרפיה יחידנית עם 5 מטופלים לשנה.
5.6.3 השתתפות בישיבות צוות, סמינרים והדרכה אישית בהיקף של 70 שעות ממדריכים באותו
מוסד שהוכרו כמומחים מדריכים בתחומם ממקצועות הליבה: פסיכולוגים קליניים, עובדים
סוציאליים קליניים ופסיכיאטרים.
5.7 בתי ספר לפסיכותרפיה המוכרים על ידי האיגוד יהיו אלה אשר:
5.7.1 קורסי הליבה יתייחסו לנושאים הבאים: 1. פסיכופתולוגיה. 2 .תיאוריה של התפתחות תקינה
ופתולוגית. 3 .המעשה הטיפולי. 4. אתיקה. 5. גישות טיפול קלאסיות ועכשויות ובהן גישות
העוסקות בהיבטים תהליכיים - דינמיים )כגון: דיון בחוויות עבר בהיקשר התפתחותי זיהוי
והכרת דפוסים חוזרים, יחסי מטפל - מטופל, הכרת תהליכים לא מודעים - חרדות והגנות(.
5.7.2 היקף שעות ההוראה בגישות העוסקות בהיבטים תהליכיים דינמיים – לפחות 150 שעות
הוראה )כשליש מתוכניות תלת שנתיות, הקיימות כיום, בהיקף של 150-180 שעות שנתיות(.
5.7.3 יינתנו במסגרתם 90 שעות הדרכה ע"י מדריכים מוסמכים ממקצועות הליבה המוכרים על ידי
בתי הספר.
5.7.4 יערך תהליך קבלה סלקטיבי וקפדני הכולל המלצות אנשי מקצוע מומחים ממקצועות הליבה
וראיונות אישיים, תוך הערכת התאמתם של המועמדים לעיסוק בפסיכותרפיה ודרישה
לפסיכותרפיה אישית לפני הקבלה ללימודים או במהלכם.
רשימת התכניות המוכרות
.1 אוניברסיטת חיפה, הפקולטה ללימודי הרווחה והבריאות, היחידה ללימודי המשך,
התוכנית ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית, התוכנית התלת שנתית.
.2 אוניברסיטת חיפה, החוג לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, התוכנית ללימודי פסיכותרפיה,
פסיכואנליטית, מסלול מבוגרים, התוכנית התלת שנתית.
.3 אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר ללימודי המשך ברפואה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר,
התוכנית ללימודי פסיכותרפיה, תלת שנתית.
.4 אוניברסיטת בר-אילן, היחידה ללימודי המשך, בית-הספר לעבודה סוציאלית, התוכנית ללימודי,
פסיכותרפיה, תלת שנתית.
.5 החברה )מכון( הפסיכואנליטי בישראל, ע"ש אייטינגון, ירושלים, תוכנית לימודי פסיכותרפיה,
תוכנית הדברות, לימודי המשך מתקדמים בפסיכותרפיה )בירושלים ובתל אביב(.
.6 ה.ל.פ.ב.א בע"מ )לשעבר בגהה( הכפר הירוק, המרכז ללימודי פסיכותרפיה בגישה
פסיכואנליטית.
.7 מרכז ויניקוט בישראל, תוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית למתקדמים, הכרה בתכנית הליבה.
.8 מכון מגיד, התכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה בגישה דינאמית של בית הספר לפסיכותרפיה של
מכון מגיד מיסודה של האוניברסיטה העברית. לימודים מתקיימים בירושלים ובתל אביב.
.9 שרותי הייעוץ של האונב' העברית, ירושלים, תוכנית לפסיכותרפיה תלת שנתית.
.11 המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון, תוכנית לימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית תלת שנתית, אונב'
בן-גוריון, לימודי המשך ברפואה והמרכז הרפואי "ברזילי", אשקלון.
.11 אונב' בן גוריון בנגב, בית הספר לפסיכותרפיה, בית הספר לרפואה, למודי המשך הפקולטה
למדעי הבריאות, אונב' בן גוריון בנגב, תוכנית תלת שנתית.
.12 בית ספר לעבודה סוציאלית אונב' תל אביב, התוכנית החדשה לפסיכותרפיה פסיכודינאמית,
תוכנית תלת שנתית .
.13 מכון ויניקוט בישראל, התוכנית הבסיסית התלת שנתית ללימודי תעודה בפסיכותרפיה
פסיכואנליטית.
.14 מכון ויניקוט בישראל, התוכנית התלת שנתית ללימודי תעודה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית
למטפלים באומנות והבעה.
.15 תל השומר, חיפה, המסלול הייחודי התלת שנתי לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי של התכנית הישראלית
לטיפול התנהגותי–קוגניטיבי.
16 . איגוד ישראלי לפסיכולוגיית העצמי וחקר הסובייקטיביות, הכרה בתכנית ההכשרה התלת שנתית.
17 . יישומים קליניים - מרכז טיפול בהכשרה בפסיכותרפיה דינמית, הכרה בתוכנית התלת שנתית.
18 . אוניברסיטת חיפה, החוג לפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, התוכנית ללימודי פסיכותרפיה,
מסלול ילדים, התכנית התלת שנתית.
19 . התכנית הצפונית לפסיכותרפיה יונגיאנית, הכרה בתוכנית האנליטית יונגיאנית, התלת שנתית.
21 . המרכז להכשרה וטיפול "הרי ירושלים" ע"ש גולדי קסל, הכרה בתוכנית התלת שנתית
לפסיכותרפיה.
2. האגודה הישראלית לפסיכותרפיה ממוקדת
תנאי קבלה
1. הכשרה -
בעל תואר שני לפחות במקצוע טיפולי (פסיכולוגים מומחים, עובדים סוציאליים בעלי תואר שני, קרימינולוגים מומחים, פסיכיאטרים, מוסמכים בטיפול בהבעה ויצירה)
סיים לימודי המשך בפסיכותרפיה בהיקף של 520 שעות, מתוכן לפחות 200 שעות בפסיכותרפיה ממוקדת, תוך הכשרה לפחות בשתי גישות ממוקדות. (ראה רשימת תכניות לפסיכותרפיה ממוקדת המוכרות על ידי האגודה ומספר שעות הלימוד בהן).
2. עבודה מעשית והדרכה-
א. בעלי מקצועות טיפוליים שבמסגרת התמחותם לקראת קבלת רישיון לפני לימודי הפסיכותרפיה קיבלו לפחות 100 שעות הדרכה אישיות בפסיכותרפיה ובצעו לפחות 400 שעות פסיכותרפיה, יידרשו להוכיח קבלת הדרכה של 100 שעות הדרכה אישיות בטיפול ממוקד ועיסוק בפסיכותרפיה ממוקדת בהיקף של 250 שעות טיפול תחת הדרכה.
בעלי מקצועות טיפוליים שאינם עומדים בדרישות סעיף 2.א. ידרשו להוכיח קבלת הדרכה של 250 שעות הדרכה אישיות בטיפול ממוקד ועיסוק בפסיכותרפיה ממוקדת בהיקף של 500 שעות טיפול תחת הדרכה.
3. המלצות- כל מועמד/ת להסמכה בפסיכותרפיה ממוקדת י/תדרש להציג שתי המלצות ממדריכים בפסיכותרפיה ממוקדת.
חריגים- יכולים להיכלל בקטגוריה זו מי שיש להם תואר שני במקצוע משיק למקצועות הטיפול (ייעוץ חינוכי, קרימינולוגיה יישומית וכד'). בנוסף לחובות המוצגות לקבלת מעמד פסיכותרפיסט מוסמך בפסיכותרפיה ממוקדת יידרש: להשלים קורסי יסוד ברמה אוניברסיטאית בפסיכופתולוגיה, בפסיכולוגיה התפתחותית ובתיאוריות אישיות. להוכיח ניסיון טיפולי רלוונטי של מינימום 3 שנים תחת הדרכה. להוכיח קבלת הדרכה פרטנית של 300 שעות ממדריך מוסמך בטיפול ממוקד בגישות טיפוליות ממוקדות וטיפול בהיקף של 500 שעות. שתי המלצות של מדריכים בפסיכותרפיה ממוקדת.
תכניות מוכרות
בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר. 708 שעות לימוד
התכנית לפסיכותרפיה ממוקדת קצרת מועד בבית הספר ללימודי המשך של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. 520 שעות לימוד
בית הספר לפסיכותרפיה דינמית ממוקדת-יישומים קליניים. 520 שעות לימוד
מכון שינוי- תכנית הכשרה בטיפול משפחתי וזוגי ממוקד שינוי, תכנית לפסיכותרפיה ממוקדת שינוי. 200 שעות לימוד.
מכון שינוי-התכנית האינטגרטיבית בפסיכותרפיה משפחתית וזוגית ממוקדת. משך התכנית: 3 שנים.
מספר שעות: 724-814 שעות (תלוי בהיקף קבוצות הפרקטיקום)
מכון שינוי-התכנית המתקדמת בפסיכותרפיה "ממוקדת שינוי". משך התכנית: שנתיים + שנת הדרכה. מספר שעות: 304 שעות
3. האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
תנאי קבלה
6א. פסיכולוגים קליניים, ורופאים פסיכיאטרים. העוסקים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית. (מהם נדרשים מינימום 80 שעות הדרכה בפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית, כולל הדרכה בעת ההתמחות).
עובדים סוציאליים בעלי תואר שני קליני העוסקים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית. מהם נדרש להיות בוגרי תוכניות מוכרות* לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית או לחלופין עיסוק של שנתיים לפחות בפסיכותרפיה פסיכואנליטית לאחר קבלת התואר (במקרה זה נדרשים מינימום 80 שעות הדרכה בפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית).
6ב. פסיכולוגים התפתחותיים, שיקומיים, רפואיים וחינוכיים בוגרי תוכניות מוכרות לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית או לחלופין לאחר עיסוק של שנתיים לפחות בפסיכותרפיה פסיכואנליטית ממועד קבלת התואר (במקרה זה נדרשים אישורים ממדריכים מוסמכים על מינימום 120 שעות הדרכה בפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית).
6ג. מטפלים בהבעה וביצירה, בעלי תואר שני, בוגרי תכניות מוכרות* לפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית.
7. ועדת חריגים
כל מי שסבור שהינו זכאי להתקבל כחבר מלא לאגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית עקב ניסיון עשיר בתחום של טיפול, הדרכה ולימוד בגישה פסיכואנליטית – מוזמן לפנות לועדת חריגים. כל מקרה יטופל באופן אישי ע"י הועדה.
תכניות מוכרות
התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית של בר אילן - ביה"ס לע"ס
תכנית הכשרה תלת-שנתית ללימודי פסיכולוגיית העצמי
הלפבא - המרכז ללימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית
תכנית תלת שנתית במסגרת בי"ס לפסיכותרפיה יונגיאנית של אוניברסיטת בר אילן
הדברות - לימודי המשך מתקדמים בפסיכותרפיה/ החברה הפסיכואנליטית בישראל
תכנית תלת-שנתית ללימודי תעודה בפסיכותרפיה -המכללה האקדמית צפת
התכנית ללימודי תעודה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית החוג לפסיכולוגיה בחיפה
לימודי תעודה תלת-שנתיים בפסיכותרפיה /התכנית לפסיכותרפיה אונ' תל-אביב
תכנית תלת-שנתית ללימודי פסיכותרפיה /ביה"ס ללימודי המשך ברפואה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
תכנית תלת-שנתית ללימודי פסיכותרפיה בגישה דינאמית /מכון מגיד ללימודי המשך מיסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים
תכנית תלת שנתית לפסיכותרפיה בילדים ונוער/סמינר הקיבוצים ומרכז עפרוני.
תכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה דינמית זוגית / מכון ת.ל.מ
התכנית לפסיכותרפיה של החברה הפסיכואנליטית בישראל
התכנית לפסיכותרפיה בפקולטה לרווחה ובריאות, אונ' חיפה
תכנית תלת-שנתית של מרכז ויניקוט בישראל
מרכז ויניקוט בישראל – מפת דרכים: תכנית בסיס תלת שנתית ללימודי תעודה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית
התוכנית למטפלים באמנויות של מרכז ויניקוט
תכנית הכשרה לפסיכותרפיה דינאמית בשירות הפסיכולוגי של האוניברסיטה העברית
תכנית ההכשרה לפסיכותרפיה אנליטית יונגיאנית. מכללת סמינר הקיבוצים – בית הספר ללימודים מתקדמים.
4. האגודה הישראלית לטיפול קוגנטיבי התנהגותי
תנאי קבלה
1."חבר מומחה באיט"ה"- הינו בעל תואר שני לפחות וכולל: עובד סוציאלי, פסיכולוג מתמחה או מומחה, פסיכיאטר, רופא ((MD, קרימינולוג קליני, מטפל באומנויות, ואשר סיים קורס מוכר ב-CBT ועונה על הדרישות המשותפות ל"חבר מומחה" ול"חבר" שנקבעו על ידי איט"ה (ראה בהמשך).
2."חבר באיט"ה"- העוסק ב-CBT בתחום מקצועו- הינו בעל תואר ראשון לפחות ממוסד להשכלה גבוהה המוכר ע'י המל'ג/משרד החינוך, בתחומי הטיפול והחינוך: עובד סוציאלי, יעוץ חינוכי, חינוך מיוחד, הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, וסיעוד, אשר סיים קורס מוכר ב-CBT ועונה על הדרישות המשותפות ל"חבר מומחה" ול"חבר".(ראה בהמשך).
3. "חבר מתעניין באיט"ה"- הינו בעל מקצוע בתחומי הטיפול והחינוך, המתעניין ב-CBT או העונה באופן חלקי בלבד על הקריטריונים לקבלה כחבר באיט"ה. חלק מ"חברי איט"ה" יוכלו להשלים את הדרישות ולהתקבל בשלב יותר מאוחר כחברים מומחים באיט"ה. בקטגוריה זו יוכלו להכלל גם סטודנטים בתחומי הטיפול והחינוך.
4 .מקרים חריגים יופנו לועדת קבלה מיוחדת.
הדרישות המשותפות לקטגוריות של "חבר מומחה" ו"חבר"
א. CBT כמודל טיפולי עקרי:
המועמד משתמש בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי באופן שיטתי כמודל הטיפול העיקרי או כאחד מהמודלים העיקריים שלו.
ב. דרישות לימודים :
מתחילת לימודיו לתואר "בוגר" המועמד למד:
1. לפחות 150 שעות המתיחסות לתהליכים פסיכולוגיים בסיסיים.
2. לפחות 150 שעות בנושאים הקשורים באופן ישיר לתחום ה.CBT . חלק מהקורסים הייחודים יילמדו בתוכנית הכשרה ב-CBT המוכרת ע"י איט"ה.
ג. הכשרה ייחודית ב-CBT המוכרת ע"י איט"ה:
תקופת ההכשרה הייחודית ב-CBT שכוללת הן את החלק התאורתי (ראה סעיף ב. "דרישות הלימודים"), את החלק הטיפולי (ראה סעיף ד. "טיפול וההערכה תחת הדרכה"), והחלק של ההדרכה (ראה סעיף ד."הדרכה"), לא תפחת משלוש שנים.
ההכשרה הייחודית ב-CBT תתחיל אחרי סיום התואר הראשון, בהתאם להנחיות של האגודה האירופאית EABCT, את הפרוט ניתן למצוא באתר של ב-EABCT באינטרנט: www.eabct.com/training.htm
ד. ניסיון בטפול ובהערכה תחת הדרכה:
המועמד יידרש לטפל במשך 200 שעות על פי שיטת ה-CBT תחת הדרכה, לפחות מסיום התואר הראשון.
ה.הדרכה supervision – :
על 200 שעות הטיפול וההערכה תחת הדרכה (ראה סעיף ד') , המועמד יידרש לקבל לפחות 100 שעות הדרכה ב-CBT, פרטנית ו/או קבוצתית (עד 4 משתתפים בקבוצה). מתוך 100 שעות הדרכה, יידרשו לפחות 25 שעות הדרכה פרטנית. 50 שעות הדרכה תנתנה במסגרת תוכנית ההכשרה ב CBT ; 25 שעות הדרכה בכל אחד משני שלבי ההכשרה).
50 שעות ההדרכה הנותרות: או 25 שעות פרטניות + 25 קבוצתיות (קבוצה עד 4 משתתפים) או 50 פרטניות
במסגרת ההדרכה המועמד יידרש לטפל לפחות ב-10 מטופלים המציגים לפחות שלושה סוגים שונים של בעיות. ההדרכה ב-CBT תתקבל לפחות משני מדריכים המוכרים כמדריכים על ידי איט"ה, כך שיתקבלו לפחות 25 שעות הדרכה ממדריך אחד.
תכניות מוכרות
תכנית שניידר להכשרה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית עם ילדים ונוער
מרכז חוסן - תכנית הכשרה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית לילדים ומתבגרים
תכנית הכשרה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית לילדים ומתבגרים, אוניברסיטת בר-אילן בית הספר לחינוך
ואר שני בייעוץ חינוכי בשילוב התמחות בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (CBT) תכנית הכשרה דו שנתית בטיפול התנהגותי אוניברסיטת בר-אילן בית הספר לחינוך
מכון מחשבות – המרכז הירושלמי לטיפול CBT
מכון מחשבות ביה"ס ל- CBT תוכנית לימודים דו שנתית לפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית עם התמחות לציבור הדתי והחרדי.
מכון מחשבות – המרכז הירושלמי לטיפול CBT
ביה"ס CBT לפרט זוג ומשפחה - בית הספר ל – CBT פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית פרט - זוג - משפחה ניהול אקדמי: ד"ר נעמי אפל ומר עופר פלד תכנית
מרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה - תכנית הכשרה לפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית מרכז משאבים מיסודו של "המרכז לשעת חירום" ,אוניברסיטת חיפה
חוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה פותח תכנית חדשה ללימודי תעודה בפסיכותרפיה התנהגותית–קוגניטיבית Cognitive Behavior
מכללת מכון פסגות לימודי פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית תכנית דו שנתית בשיתוף המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה
קוגנטיקה ואוניברסיטת בר אילן - תכנית לימוד טיפול בעזרת עיבוד קוגניטיבי (CPT) בתסמונת פוסט
המכון הישראלי לטיפול רציונאלי – אמוטיבי התנהגותי
התכנית הישראלית לטיפול התנהגותי קוגניטיבי תל השומר חיפה ובאר שבע
תכנית הכשרה במתכונת חד שנתית ודו-שנתית בחיפה. דגש על לימוד אינטגרטיבית, עדכני ובתרגול ויישום הגישה עם CBT אינטגרטיבי – אוניברסיטת חיפה
בית חולים הדסה-תכנית לימודים קורסים אינטנסיביים קורס
המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה קורס דו שנתי בירושלים לטיפול CBT ממוקד טראומה בשיטות חווייתיות, גישות ממוקדות גוף והגל
התכנית החרדית להכשרה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי
5. איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה
תנאי קבלה
5.1 על מנת לקבל הכרה של האיגוד, על תוכניות הכשרה בפסיכותרפיה לעמוד בדרישות
הבאות:
5.1.1 לכוון למפגש טיפולי שמכבד את הנוכחות הפיזית, הריגשית והרוחנית של המעורבים בו.
5.1.2 לכלול הדרכה ולעודד את הסטודנטים לקחת אחריות להתפתחותם האישית ולבחינה עצמית מתמדת.
5.1.3 לכלול תשתית פילוסופית שתאפשר חקירה מתמשכת של התאוריה הטיפולית.
5.1.4 ?? לשים דגש על רב-מימדיות ורב-שיכבתיות של היחסים הטיפוליים ושל המורכבות האנושית מתוך עמדה המכירה ביחסים הטיפוליים כציר מרכזי בתהליך הטיפולי.
5.1.5 ללמוד גישה/ות טיפולית נוספת, לצד הגישה המרכזית והעיקרית בהכשרה על מנת לאפשר דו-שיח, הבנה ורכישת כלים ביקורתיים בתהליך הלימודי.
5.1.6 להישען על ניסיון ומחקר קיימים, ולפתח למידה ומחקר.
5.1.7 להכיל אלמנטים חוויתיים, טיפוליים ותאורטיים.
5.2 תנאי קבלת סטודנטים לתוכניות הכשרה המוכרות על ידי האיגוד
5.2.1 על מנת להתקבל ללימודים במוסדות הכשרה המוכרים על ידי האיגוד, על המועמדים להיות: בעלי תואר ראשון לפחות.
5.2.2 מועמדים בעלי תואר ראשון שאינו מתחום:פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, מדעי ההתנהגות, קרימינולוגיה, יידרשו להשלמת קורסי בסיס בפסיכולוגיה במוסד אקדמי או בתוכנית הכשרה המוכרת על ידי האיגוד, ע"פ הפרוט הבא:
מבוא לפסיכולוגיה – 60 שעות אקדמיות
פסיכולוגיה התפתחותית – 60 ש"א
פסיכופתולוגיה – 30 ש"א
תאוריות –אישיות - 30 ש"א
יתכנו שינויים בחלוקת השעות הספציפית בהתאם למקובל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
לפחות 2 מבין הקורסים יילמדו לפני תחילת הלימודים והשאר יידרשו להשלים במהלך השנה הראשונה ללימודים.
5.2.3 על המועמדים לעבור בהצלחה ראיון קבלה
5.2.4 תוכנית הכשרה רשאית לקבל מועמד אחד בכל מחזור, שאינו עומד בתנאי הקבלה הנזכרים לעיל, בהתאם לשיקול דעתה.
5.3. שעות לימוד בהכשרה
5.3.1 שעות הלימוד בכל תוכנית הכשרה יהיו בהיקף מינימלי של 600 שעות אקדמיות, שילמדו במשך שלוש שנות לימוד לפחות.
שעות אלו כוללות את מקצועות הליבה - ראה סעיף 5.4 , ושעות הדרכה קבוצתית, אך אינן כוללות את קורסי היסוד בפסיכולוגיה – (180 שעות אקדמיות –ראה סעיף 5.2 ) ואת שעות העבודה המעשית והטיפול האישי.
מכלל שעות הלימוד, לפחות 500 שעות אקדמיות תהיינה שעות הוראה שאינן שעות הדרכה.
5.3.2 סטודנטים, בעלי רקע אקדמי, שאינו מהתחום הטיפולי, ידרשו להשלים 120 שעות לימוד נוספות במסגרת תוכנית ההכשרה בה הם לומדים, או במסגרת תוכנית הכשרה אחרת המוכרת על ידי האיגוד .
5.4. מקצועות הליבה של כל תוכנית ההכשרה
מקצועות הליבה של כל תוכנית ההכשרה יכללו את המרכיבים הבאים:
א. תיאוריה/פילוסופיה טיפולית.
ב. גישות התערבות.
ג. יחסי מטפל מטופל.
ד. כלים אבחונים, (כקורסים נפרדים או כחלק מצורת הלימוד)
ה. באיזה היקף שעות מדובר?? גישות טיפוליות נוספות – שונות מהגישה המרכזית של תוכנית ההכשרה.
ו. התפתחות אישית של הסטודנט.
ז. אתיקה מקצועית.
5.5. הכשרה מעשית
תוכנית ההכשרה תדרוש התנסות מעשית במסגרת הלימודים בהיקף מינימלי של 150 שעות בליווי של הדרכה פרטנית וקבוצתית. לשם ספירת שעות הטיפול יוכרו טיפולים בהיקף מינימלי של 10 מפגשים. אישור שעות הטיפול ייעשה ע"י מרכז/ת התוכנית והמדריך/כה.
האיגוד שואף להגדיל את מספר הסטודנטים המתנסים בעבודה מעשית בתחום בריאות הנפש ובמוסדות ציבוריים.
סטודנטים ללא נסיון קודם בעבודה טיפולית, יידרשו להשלים 200 שעות הכשרה מעשית בליווי הדרכה כמקובל.
5.6. הדרכה במסגרת תוכנית ההכשרה
תוכנית ההכשרה תדרוש הדרכה קבוצתית ופרטנית בהיקף מינמלי של 100 שעות אקדמיות. שעות ההדרכה יינתנו בתוך מסגרת בית הספר או מחוצה לו. יחס שעות ההדרכה בין הפרטני לקבוצתי יהיה נתון להחלטתה של כל תוכנית, אך יעמוד על חלוקה של לפחות שליש ושני שליש,
בהתאמה.
ניתן להכיר בשעות הדרכה שנרכשו במהלך לימודים קודמים, עד 40 שעות לכל היותר, בהצגת מסמכים מתאימים.
מספר שעות ההדרכה לסטודנטים ללא רקע בתחום הטיפול, יהיה בהתאם לדרישה המופיעה בסעיף 5.5.
5.7. טיפול אישי
5.7.1 תוכנית ההכשרה תמליץ לסטודנטים להתנסות בטיפול אישי.
5.7.2 תוכנית ההכשרה תמליץ ותעודד את הסטודנטים להתנסות בטיפול אישי ע"י
פסיכותרפיסטים החברים באיגוד.
5.7.3 סטודנט יהיה בטיפול בהיקף מינימאלי של 80 שעות.. לכל תוכנית תנתן הזכות להפעלת שיקול דעת לשם הכרה בתהליכים טיפוליים ממושכים , שנעשו בעבר כמילוי חובת הטיפול האישי.
6.2. מועמד לאיגוד יהיה בוגר תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה בארץ או בחו"ל העומדת בקריטריונים המפורטים בסעיף 5. מועמדים שאינם בוגרי תוכניות ההכשרה המוכרות על ידי האיגוד יתקבלו לאחר ראיון והגשת מסמכים המעידים על לימודיהם, התנסותם המקצועית ועמידה ב כל דרישות האיגוד, (ראה נספח).
6.3.1. מועמדים מתוכניות הכשרה תלת שנתיות יתקבלו לאיגוד שנה לאחר סיום לימודיהם, וזאת
בתנאי שהשלימו:
- 100 שעות טיפול אישי (עצמי)
- 300 שעות עבודה מעשית (פרקטיקום) הכוללות לפחות 2 טיפולים
מארוכי טווח (בהיקף 55 שעות כ"א). יתר הטיפולים יכללו לפחות 12
מפגשים
- 200 שעות הדרכה
מניין השעות כולל את שעות ההתנסות שנצברו במהלך לימודי ההכשרה.
6.3.2 כמו כן יתקבלו לאיגוד פסיכותרפיסטים בעלי ותק בוגרי תוכניות הכשרה העומדות בתנאי
האיגוד שהשלימו 300 שעות קליניות בליווי הדרכה (בהיקף של 200 שעות) וטיפול
אישי בהיקף של 100 שעות. מנין השעות כולל את שעות ההתנסות שנצברו במהלך
לימודיהם.
תכניות מוכרות:
1. פסיכותרפיה מזרח - מערב , במסגרת לימודי המשך של ביה״ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב. ( מרכזי התוכנית יורי סלע ונעמי אורבך שבילי)
2. פסיכותרפיה וייעוץ אקסיסטנציאליסטי - סמינר הקיבוצים . ( מרכז התוכנית גדעון מנדה)
3. פסיכותרפיה גוף- נפש- רוח , מרכז שילוב, טבעון
( מרכזת מירי גרוס)
שלושת התוכניות האלו הוכרו בהקמת האיגוד ומרכזי התוכניות הם חלק מצוות ההיגוי של האיגוד.
לאחרונה הוכרו עוד 2 תוכניות :
4. פסיכותרפיה רב ממדית - מכללת אורנים.
( מרכזת פרופ׳ דניאלה קרמר)
5. פסיכותרפיה בגישת מיינדפולנס - במסגרת לימודי המשך של ביה״ס לעבודה סוציאלית, בר אילן.
( מרכזים מתי ליבליך וזוהר שנטם)
6. האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה גופנית
תנאי קבלה
לימודים קודמים Pre-education
על המועמד להיות בעל תואר ראשון או להראות רמה רלוונטיות של חינוך מקצועי בתחום מדעי החברה /ההתנהגות . ניסיון חיים רלוונטי או ניסיון מקצועי בתחומים אחרים יכולים להוות שווה ערך ללימודי התואר.
הכשרה
יש להשלים הכשרה במוסד המוכר על ידי הפורום של האיגוד האירופאי לפסיכותרפיה גופנית. ניתן לאשר הכשרה במוסדות אחרים כל עוד מוסדות אלה מוכרים על ידי ה EABP או שהמועמד יכול לספק תיעודים הולמים, תעודות והמלצות בנוגע למוסדות הכשרה אלה. על ההכשרה לכלול לפחות 600 שעות של הכשרה מקצועית כפסיכותרפיסט, לאורך תקופה של לפחות ארבע שנים, מהן לפחות 400 שעות הכשרה בפסיכותרפיה גופנית.
קבלת פסיכותרפיה אישית
על המועמד להמציא אישורים על קבלת 150 שעות טיפול לפחות, פרטני או קבוצתי. מהן לפחות 100 שעות טיפול פרטני. שלוש שעות של עבודה קבוצתית נחשבות כשעה אחת של טיפול פסיכותרפיה פרטני. אם לא מולאו קריטריונים אלה במלואם, ניתן לאשר טיפול בגישות אחרות של פסיכותרפיה להשלמת סך השעות הנדרשות.
הדרכה
על המועמד להמציא אישורים על קבלת לפחות 75 שעות הדרכה מקצועית על ידי פסיכותרפיסט גופני באופן קבוצתי או פרטני. יצוין כי שלוש שעות של הדרכה קבוצתית (יותר משלושה אנשים) שוות לשעת הדרכה פרטנית אחת. אם לא מולא קריטריון זה, ניתן לאשר הדרכה שהתקבלה בשיטה מקבילה להשלמת סך השעות הנדרשות.
פרקטיקה מקצועית
על המועמד להראות שניהל פרקטיקה מקצועית שכללה לפחות 600 שעות של עבודה כפסיכותרפיסט גופני לאורך תקופה של לפחות שנתיים. אם לא מולא קריטריון זה, ניתן לאשר ניסיון מקצועי אחר בשדות הקשורים לתחום על בסיס תיעוד מתאים.
שעות הטיפול האישי, ההדרכה והפרקטיקה מקצועית הנדרשות יכולות להיות חלק אינטגראלי מתכנית ההכשרה או מחוץ לתכנית לימודים, לפני אחרי או בזמן ההכשרה.
(מתוך התקנון סעיף 5)
תכניות מוכרות
אין באתר פירוט של תכניות אולם ישנה רשימה של מכללות בהם מתנהלים לימודי פסיכותרפיה גופנית
מכללת ברושים
מכללת רידמן
המכללה ההוליסטית בכרכור
מרכז גוף-נפש ברמת השרון
מקורות
ליבוביץ, י. (1982). גוף ונפש - הבעיה הפסיכו-פיזית, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון.
Comments