יומנו של עורך וידיאו - עדויות מהשבעה באוקטובר
Updated: Aug 17
הספר "יומנו של עורך וידאו" מאת רוני אלפנדרי מהווה חיבור פסיכואנליטי ופנומנולוגי, הנכתב מתוך פרספקטיבה עכשווית של שנת 2026, תקופה בה החברה הישראלית עדיין שרויה בעיבוד מתמשך של טראומת השבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה. המחקר נשען על מיקומו הייחודי של המחבר: עובד סוציאלי קליני ועורך וידיאו, אשר פעל כ"עד משני" דרך התנדבותו כעורך וידאו במיזם התיעוד האזרחי "עדות 710". מתוך התמודדות קלינית וטכנית עם 137 עדויות מצולמות של שורדים, המחקר מנסח מחדש את גבולות העדות, העריכה וההקשבה.
המחקר מרחיב את מושג ההקשבה הקלינית בעת אסון לאומי. הוא מייצר סינתזה תיאורטית בין מודל ארבעת הרבדים של סלמאן אקטאר לפילוסופיה של ההקשבה האתית של אבי שגיא. השילוב האינטרדיסציפלינרי מאפשר להבין כיצד המקשיב מסוגל לייצר "הכרה הדדית" ולהחזיק את "השלישי המוסרי" (על פי ג'סיקה בנג'מין), תוך שהוא שומר על פרספקטיבה הרמנויטית (ברוח פול ריקר), אף על פי שגם קיומו הסובייקטיבי מצוי תחת איום מיידי.
דרך פרקטיקת העריכה, הספר מציע תרומה מהותית ללימודי זיכרון קולקטיבי. הוא מנתח כיצד זיכרון השואה הופעל מחדש כפריזמה נפשית דרכה מעובדים אירועי השבעה באוקטובר. המחקר מדגים כיצד חוויית ה"אל-ביתי" התממשה כאשר המרחב הביתי הפך לזירת קטל, וכיצד קריסת האתוס הלאומי של "לעולם לא עוד" עוררה מנגנונים של חזרתיות כפייתית בנפש הפרט והאומה.
הספר מהווה מדריך אתי ומתודולוגי ביקורתי לתיעוד היסטורי בסמוך לאירוע קיצון. הוא מעלה סוגיות מורכבות סביב המתח שבין הדחף האזרחי-משפטי לתיעוד נרחב, לבין הסכנה הקלינית לרה-טראומטיזציה של השורדים.
בבסיסו הפילוסופי, המחקר רואה בפעולות העדות והעריכה אקט ממשי של התנגדות לכוחות המבקשים להכחיד ולמחוק את הסובייקט. מציאת ה"קול הפנימי" והפיכת החוויה הקטסטרופלית לנרטיב שניתן לתקשרו, מתוארים בספר ככלים קיומיים לבלימת ההתפוררות הנפשית.
הממצאים הקליניים הייחודיים הללו מתגבשים לכלל תשתית מחקרית רחבה. "יומנו של עורך וידאו" מציע מסד תיאורטי ומתודולוגי לחוקרים, מטפלים וקובעי מדיניות. הוא קריטי לפיתוח מודלים של חוסן חברתי ולחקר דרכי ההתמודדות, העיבוד וההחלמה מטראומה מסיבית בחברה הישראלית בעשורים הבאים.
Comments