• Rony Alfandary

Memories from Boxes (Heb)

Published in the Journal of Greek Holocaust Survivors, Vol. 36, October 2021


2021 - Stories from Boxes - Geeek Survivors's Journal No. 36 October 2021
.pdf
Download PDF • 1.80MB


התמזל מזלי להיות צאצא של השורדת היחידה למשפחת כהן הסלוניקאית, זאת בזכות העובדה שסבתי, ריטה כהן פארנטי, עלתה לפלשתינה יחד עם בעלה שמואל ואמי בת השנתיים אסתר בשנת 1934. במקביל, שנים מבין שמונת אחיה, ליאון ואיזק, היגרו לפריז שם קיוו לשפר את גורלם לאור התנאים הכלכליים והחברתיים הקשים שפקדו את יהודי סלוניקי בשנים שבין המלחמות. שניהם נרצחו באושוויץ, כמו גם בני משפחתם שנשארו בסלוניקי. הירושה המשפחתית של חלופת מאות המכתבים בצרפתית ולאדינו בין שלושת קודקודי המשולש המשפחתי הזה, סלוניקי-פריז-תל אביב המורכבת הזו מאפשרת הצצה אינטימית ומפורטת לתוך חייהם של משפחת סלוניקאית טיפוסית. העדות שעולה מקריאת המכתבים היא חלקית. חלקיות זו היא בלתי נמנעת בסיפורי עדות, במיוחד של מצבי קיצון. הזיכרון המועבר בחלקו בלבד משחזר אצל הקורא את חווית הפציעה. מה שמופנם אינם רק שרידי הזיכרון, אלא המבנה החלקי והמפוצל של הזיכרון, מעין מקום שהוא לכאורה חלל ריק במבט ראשון אבל לאחר התבוננות והקשבה רפלקטיבית מתברר כחלל מלא ברגשות שאותם קשה לתאר. הנרטיב המרכזי הוא סיפור הגירתם של איזק וליאון כהן מסלוניקי לפריז במהלך החצי הראשון של שנות העשרים והשתלשלות השתלבותם בחיים בצרפת. איזק עסק במסחר, תיווך ויבוא במסגרות שונות בעוד שליאון התחיל את דרכו כנראה כשותפו של איזק אולם במהרה נפרד ממנו והחל קריירה כמנהל חשבונות. בשנת 1933 ליאון פגש ונשא לאישה את בונדי שאול, בת למשפחה סלוניקאית שהיגרה לצרפת בתחילת שנות העשרים. השניים התחתנו והביאו לעולם את בנימין בשנת 1935 ואת אליאן ראשל בשנת 1939. מהתמונות הרבות המצויות באוסף, נראה כי חייהם לפני תחילת המלחמה היו טובים. תמונות המשפחה (ביניהן תמונות סטודיו אמנותיות) וגלויות רבות מתעדות את חייהם היומיומיים שכללו גם נסיעות חופשה מחוץ לפריז. ליאון ומשפחתו נאסרו על ידי המשטרה הצרפתית ב- 1942, הועברו למחנה מעבר בפרבר הפריזאי של דארנסיי ומשם נשלחו אל מותם באושוויץ בנובמבר 1942. בני משפחתו של ליאון, חמשת אחיו ואחותו של ליאון שנשארו בסלוניקי יחד עם צאצאיהם, נרצחו גם הם על ידי הנאצים, כמו רוב קהילת יהודי סלוניקי. אין בנמצא כל פרטים אודותם. מהם לא נותרו אפילו מכתבים.


הנרטיב השני מתבסס על המכתבים שנשלחו לריטה כהן פארנטי מפריז ומסלוניקי לאחר עלייתה לארץ ישראל בשנת 1933. שמואל פארנטי היה פעיל ציוני בסלוניקי באגודת תיאודור הרצל שבה היה חבר גם בנימין כהן, אחיהם הצעיר של ליאון וריטה. הם התיישבו בתחילה בשכונת שובע בתל אביב, שכונה ששכנה על גדות נחל איילון. הנרטיב השלישי מתאר את קורות בני המשפחה שנותרו בסלוניקי המורכב מסיפוריים . זרם המכתבים החל והתמעט עם תחילת המלחמה באירופה. המכתב האחרון שהגיע מסלוניקי מתוארך בשנת 1941 ובו מבטאת אחותה הגדולה של ריטה, אניס, דאגה גדולה מהבאות. ואז המכתבים פסקו. ריטה נותרה עם השאלות שאט אט הפכו לודאות הנוראה מכל. בני משפחתה כולם נספו בשואה. נעשו ניסיונות רבים לאתר ניצולים אך לא היו כאלו. לאחר דיונים רבים בקרב בני המשפחה, הוחלט למסור את האוסף כולו למשמרת במוסד "יד–ושם" במסגרת הפרויקט, "לאסוף את השברים". נציג המוסד הגיע לבית המשפחה ובתהליך רגיש מעין כמוהו, קיבל את האוסף לידיו והתווסף "לקבר האחים" הדיגיטלי של קורבנות השואה. מקום קבורתם של בני משפחת כהן לא ידוע וכנראה שלא יוודע לעולם. נותר רק לקוות שהעדויות על חייהם של חלקם יהוו אנדרטה חיה ויצירתית לזכרם ולא אך ורק כפוסט-זיכרון מטריד ומכביד.

הספר יצא לאור בהוצאת רוטלדג' הבריטית.

7 views

Text Copied to Clipboard